צילום אויר

את הפוסט הראשון אני רוצה להקדיש לאירוע שנוגע לי במיוחד כאדם שמחובר לסביבה ולטבע.
זה התחיל בשיחת טלפון מיוסי מהחברה להגנת הטבע, שאמר שהוא מחפש צלם לאירוע מחאה נגד בניית כפר נופש בחוף ניצנים. מיד שמחתי, עוד לפני ששמעתי את כל הפרטים, כמו למשל שהתוכנית היא ליצור שלט “אין כניסה” אנושי על החוף, ושאני אצטרף לבקאי (טרקטורון מעופף) ואצלם מהאוויר…
כמובן שנעניתי בחיוב, ובבוקר יום שישי הגעתי לבית ספר שדה “שיקמים” שבניצנים. לאחר תדרוך יצאנו לחוף. אני ירדתי בדרך בשדה בור, והצטרפתי לקבוצה של לא פחות מ-20 טרקטורוני בקאי שהתכוננו להמראה, והמתנדבים שבאו ליצור את השלט, המשיכו לחוף. ציוותו אותי לטיס בשם רפי שאירח אותי יפה במטוסו.

הטייס רפי מתכונן להמראה

הטייס רפי מתכונן להמראה

צריך להבין שמדובר על מסגרת ברזל רעועה, שמחובר אליה מאוורר גדול, ומאחור מצנח. מעין מכסחת דשא באוויר. במילה אחת – מפחיד!.

המאוורר

המאוורר

 

לוח השעונים הכולל GPS ומכשיר קשר

לוח השעונים הכולל GPS ומכשיר קשר

 

ההמראה עברה בהצלחה, והנה רפי ואני שועטים באוויר לכיוון החוף במטרה לאתר את השלט, בעוד מכות רוח מטלטלות את הבקאי לכל הכיוונים. אני יושב בכיסא כשלצווארי מצלמת Canon 5D MK II החדשה שזהו הצילום המסחרי הראשון שלה, ועוד Canon 5D לגיבוי. על הברכיים הנחתי כרית לבלימת זעזועים, מה שנראה כמעט חסר ערך בגלל התזוזות הרבות באוויר. כדי למנוע טשטוש, אני משתמש בזוית צילום רחבה, ולשם כך, מכוון את רפי לטוס נמוך וקרוב לאדמה. כמו כן, אני מכוון על מהירות תריס גבוהה והאדרנלין שזורם בדם מכניס אותי לרמת דריכות עליונה. אנחנו מבצעים גיחת צילום מעל השלט, ועוד אחת, בכיוון קצת שונה.

pic (108)

צריך לקחת בחשבון מרחק בטוח משאר מטוסי הבקאי, וזה קצת מגביל אותנו. בזמן הטיסה יוסי מהחברה להגנת הטבע ואני מתקשרים כל הזמן ב-SMS, במטרה לעשות fine tuning לשלט האנושי. בגיחה השלישית אני מגיע לתוצאה טובה, ושוב חוזרים לביצוע גיחת צילום וידאו (פונקציה חדשה במצלמות DLSR שקיימת במצלמת 5D MK II).

לאחר כ-40 דקות טיסה, אנחנו מסיימים ונוחתים בבטחה בשדה הבור. אני נפרד מחברי הטייס, ועולה על הרכב צפונה, שמח ועם חיוך על הפנים, לאחר חווית צילום קצת אחרת.

ברוכים הבאים לבלוג שלי!

שמי אסף רונן. לאחר שלוש שנים של לימודי צילום, התחלתי קריירה עצמאית, ומזה 12 שנים אני עוסק בצילום מסחרי. אני מצלם מוצרים, צילומי תדמית, צילומי סטודיו ואדריכלות, אבל אהבתי הגדולה היא לצילום מזון – אני מצלם ליצרני מזון, כתבות אוכל, למסעדות ולספרים.

 

צילום: נועם יוסף

עוד כילד תיעדתי להנאתי במצלמת פוקט פשוטה אירועים משפחתיים וטיולים בטבע. בטיול של אחרי הצבא קניתי מצלמת פילם של Pentax, וכשהתחלתי להסתובב איתה ולצלם, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. התובנה הזאת כנראה לא הייתה מקרית: כתינוק נפצעתי ואיבדתי את הראיה בעין שמאל. הבחירה במקצוע שמתבסס על ראיה נראתה לי אז טבעית, ולא הקדשתי מחשבה מיוחדת למשמעות הסמלית הטמונה בה. במבט לאחור אני חושב, שייתכן כי הבחירה במקצוע הצילום, נעשתה כדי לבטא את דרך ההתבוננות השונה שלי על העולם.

בבלוג תוכלו למצוא סיפורים על ימי צילום מעניינים, הסברים על טכניקות צילום וכמובן הרבה תמונות וסרטונים.

תגובות יתקבלו בברכה!